השבוע ניזכר בניסיון נואש ומוזר להשיג טריפל דאבל, בסיפור הגעתו של קובי בראיינט ליגה, וגם נלמד קצת על אחד משחקני ההגנה הגדולים בתולדות הליגה, והכי גדולים בכלל.

1.הסטטיסטיקה קודמת לכל?

במהלך עונת 2002-3, קליבלנד אירחה את יוטה למשחק בו שלטה מהרגע הראשון, בדרך ליתרון 95-120, שש שניות לסיום.
בשלב זה, ריקי דיוויס קיבל את הכדור, כשכולם באולם מצפים שיכדרר עד לסיום, כנהוג במשחקים גמורים.

אלא שלדיוויס, שעד לאותו שלב קלע 24 נק' בתוספת 12 אס' ו-9 ריב', היו תכניות אחרות.

דיוויס פינטז להגיע לטריפל דאבל, ולכן החטיא בכוונה צעד וחצי מתחת לסל של קליבלנד, במחשבה שהכדור החוזר אותו יקלוט יסייע לו לרשום את ההישג האישי.

התכנית שלו לא יצאה לפועל, כאשר הכדור החוזר לא נרשם בדפי הסטטיסטיקה, מה גם ששחקנה של יוטה דשון סטיבנסון, לא "העריך" את המעשה של דיוויס, וביצע עליו פאול קשה (כשמאמנו ג'רי סלואן הצדיק אותו בסוף המשחק).
דיוויס נשלח לקו והוסיף לעצמו עוד שתי נקודות, אך על הדרך פגע בתדמיתו וזכה לכינוי החדש:
Wrong Rim Ricky

*

2. בשנת 2004 לארי בראון, אז מאמנה של דטרויט, נכנס לספרי ההיסטוריה כאשר הפך למאמן הראשון שזכה גם באליפות המכללות (1988 עם קנזס), וגם באליפות הנ.ב.א.

נתון מעניין נוסף הוא שב-2004 בראון קיבל הזדמנות לזכות בתור מאמן גם במדליית הזהב האולימפית (בה זכה כשחקן ב-1964) , אך נכשל במשימה ביחד עם נבחרתו, שנאלצה להסתפק במדליית הארד (תודה למידן בורוכוב על העובדה).

*

3. קונראד מקריי היה שחקן גבוה (2.11 מ') ומוכשר, שנבחר במקום ה-38 בדראפט של שנת 1993 על ידי וושינגטון לאחר קריירת מכללות יפה בסירקיוז.

מכיוון שלא הצליח להשיג חוזה בליגה, הוא עבר לשחק באירופה, ולאחר תקופה יפה מאוד בטורקיה, צרפת, איטליה ויוון, הוא קיבל צ'אנס לחזור לליגה הטובה בעולם כשהוחתם על ידי דנבר על חוזה לעשרה ימים.

אלא שבאחד האימונים הראשונים שלו בקבוצה, מקריי קרס, ולא הורשה להשתתף במשחקי הקבותה.
בהתחלה קריסתו של מקריי יוחסה לאוויר הדליל בדנבר, אך מאוחר יותר הצוות הרפואי של הקבוצה אמר לו שיש לו בעיה בלב, ואף המליץ לו לפרוש מכדורסל.

למרבה הצער, מקריי התעלם מהאבחנה הרפואית, וחזר לשחק. כעבור שנתיים, הוא קרס במהלך אימון עם קבוצת ליגת הקיץ של אורלנדו, והלך לעולמו בגיל 29 בלבד.

*

4. בשנת 1996, דונטה ג'ונס סיים את שנתו הרביעית בקולג' כאחד השחקנים המובילים במכללות. הוא הוביל את הקולג' שלו, מיסיסיפי סטייט, לאליפות טורניר האס.אי.סי, ולפיינל פור של טורניר המכללות.
מאוחר יותר באותו קיץ, על מנת לבחון את אחד הכשרונות הצעירים בדראפט – תיכוניסט בשם קובי ברייאנט, הלייקרס הזמינו את בריאינט וג'ונס לאימון משותף.

הלייקרס לא באמת התעניינו בג'ונס (שנבחר לבסוף בבחירה ה-21 בדראפט על ידי הבוסטון סלטיקס), אך רצו לבחון את ברייאנט נגד שחקן שמבוגר ממנו באופן משמעותי.האימון כלל וריאציות שונות של משחקי אחד על אחד. אנחנו, ממרום השנים, כבר לא נופתע לשמוע כיצד נגמרו אותם משחקים. מנהלי הלייקרס לעומת זאת, ובראשם ג'רי ווסט, נותרו המומים. במקרה כזה, החליטו, אין מנוס מקבלת חוות דעת נוספת.

האימון השני של ברייאנט עם הלייקרס, היה עם פרטנר מעניין יותר.
מייקל קופר, אז כבר בן 40, היה בשלב זה 5 שנים לאחר הפרישה אך נותר דקיק-רגליים כשהיה.
לקוראים הצעירים נספר, שהתמחותו של מייקל קופר בתקופת ה"שואו-טיים" של הלייקרס, הייתה הגנה אישית (לארי בירד טוען שקופר היה שחקן ההגנה הטוב ביותר ששמר עליו).

ג'רי ווסט ביקש מקופר לבוא לבחון את בריאנט הצעיר. קופר, ששיחק נגד אביו של בריאנט, נעתר לבקשה.
השניים שיחקו אחד על אחד במשך כל האימון. לאורך הרוב המוחלט של הזמן, קופר היה בהגנה, שכן ברייאנט פשוט "סירב" להחטיא…כעבור 25 דקות, פנה ווסט לעוזריו. "אוקיי, ראיתי מספיק. בואו נלך. הוא טוב יותר מכל שחקן אחר בקבוצה שלנו."
ווסט המשיך להחמיא. "זה האימון הכי טוב שראיתי מעודי," אמר, ובדרך החוצה פנה לקופר. "חשבתי שהיית אמור לשמור אותו…""אנחנו חייבים לעשות הכל על מנת להשיג אותו," אמר ווסט, שקיבל עזרה מקובי, שמצידו "איים" על קבוצות אחרות והכריז שלא ישחק עבורן, כאשר ביניהן ניו ג'רזי, שתכננה לבחור בו במקום השמיני, ולקחה במקומו את קרי קיטלס.

בסופו של דבר, שארלוט בחרה בקובי בבחירה ה-13, והעבירה אותו ללייקרס תמורת ולאדה דיבאץ'. והשאר? היסטוריה (תודה לאיל ספיר על הסיפור).

 

 

*

5. בשנת 1987 הגיע, קחו נשימה, דיקמבה מוטומבו פולונדו מוקאמבה ז'אן-ז'אק וומוטומבו בן ה-21 מקונגו, לאוניברסיטת ג'ורג'טאון.

לצעיר הנלהב והגבוה, שהגיע ללמוד בעזרת מלגת סיוע של הארגון לפיתוח בינלאומי הייתה רק מטרה אחת – להפוך לרופא.כבן למשפחה של שנים-עשר אחים ממדינה מתפתחת, מוטומבו שאף לעזור להציל כמה שיותר חיים במולדתו.
הכדורסל היה רחוק ממחשבותיו למרות שכבר למד את המשחק בגיל 17 אחרי שאחיו גרר אותו למגרש בכוח.
כילד, דרך אגב, שאף דיקמבה דווקא להפוך לשוער מצליח, ואולי שם נטמנו הזרעים למה שיהפוך לסימן ההיכר שלו בהמשך…מאמן ג'ורג'טאון דאז, ג'ון תומפסון, שכבר הוציא מבית מדרשו ענק מצליח לליגה בדמות פטריק יואינג, שמע על הענק הקונגולזי, ולא הסכים לתת לפוטנציאל העצום לחמוק מבין אצבעותיו.

בעקשנות רבה, הוא ניסה לשכנע את מוטומבו להצטורף לנבחרת הכדורסל של האוניברסיטה. מוטומבו שבנוסף ללימודי השפה האנגלית היה עסוק כולו בלימודי הקדם-רפואה, לא היה אגוז קל לפיצוח, אבל מאמציו של תומפסון נשאו לבסוף פרי.
בשנתו השניייה באוניברסיטה לבש מוטומובו את המדים האפורים של ההויאס כשהוא מוותר על חלום הרפואה.
איך תומפסון עשה זאת? הוא הסביר לצעיר עובדה שככוכב כדורסל, יהיה באמצעותו לסייע להרבה יותר אנשים.

 

לימים, מוטומובו הפך לכוכב הגנתי אדיר, שבמקום למנוע מכדורים להיכנס לשער, מנע מהם להיכנס לסל.
על הדרך, הוא הפך לפעיל הומניטרי בממדים נרחבים, כאשר גולת הכותרת של מאמציו היא בית החולים אותו הקים בקינסשה, בירת קונגו ׁ(תודה לעידו גילרי על הסיפור).